בריכת גורדון הממוקמת בטיילת תל אביב, הינה מהבריכות הותיקות והמיתולוגיות בעיר. בריכת גורדון הוקמה בשנת 1956, והפכה עד מהרה לאחד המוסדות הידועים והמרכזיים בחיי הקהילה התל אביביים.

מתחם בריכת גורדון, הקרויה על שם חוף גורדון הסמוך אליה, כולל שלוש בריכות – בריכת שחיה באורך 50 מטרים, בריכת ילדים בשטח 200 מ"ר (הגדולה אף ממרבית בריכות השחיה הרגילות) ובריכה המיועדת לפעוטות. בריכת גורדון היא בריכה ייחודית, השואבת מי תהום מלוחים מעומק הים, עומק של 150 מ', מה שגורם לטמפרטורת המים לעמוד סביב ה-24 מעלות במשך השנה כולה. ייחוד נוסף של בריכת גורדון הוא, שלנוכח הרכב המים, שאינם מכילים כלור, מוחלפים אלה בבריכה מדי יום, לאחר ניקוי מקיף המבוצע בה (פעם בידי אדם, כיום באמצעים רובוטיים).

בריכת גורדון כמוקד הסצנה התל אביבית

בשיא פעולתה, פעלה הבריכה בכל ימות השנה (למעט יום הכיפורים), מארבע וחצי בבוקר ועד עשר בלילה, והיוותה מוקד לסצינה חברתית שלמה, שכל שועי תל אביב (סלבריטיז) דאגו לראות ולהיראות בה. בריכת גורדון פנתה לכל שכבות האוכלוסיה – צעירים ומבוגרים, ספורטאים ונכים, ילדים והורים – כולם מצאו בבריכה את מקומם ובמרבית הימים היא היתה מלאה עד אפס מקום. לא רק זאת – רבים היו המכורים שהשכימו קום והגיעו לשחייה של שחרית, לעיתים כבר בעת פתיחתה כשעוד שרר חושך בחוץ. גם בקיץ וגם בחורף, גם בשרב וגם בגשם שוטף – שום דבר לא עצר את חסידי בריכת גורדון האמיתיים, שלאחר השחיה נהגו להתקבץ על גדותיה, ולהעביר שעות ארוכות באכילת דגים מלוחים ושתיית וודקה, במשחקי שש-בש ובעדכוני רכילות תל אביבית עסיסית.

בריכת גורדון המחודשת

עד שנת 2006 היתה בריכת גורדון בבעלות פרטית, אולם מצבה הרעוע הניע את עירית תל אביב לחשוב מה לעשות בעניינה. כוונתה המקורית של העיריה היתה להרוס אותה, ולהשתמש בשטח על מנת להרחיב את הטיילת, אולם מאבקם הארוך של השוחים הוותיקים הביא לשינוי התוכניות, וגרם לעיריה לפתוח בהליך שיפוצים נרחב של בריכת גורדון , בהיקף של למעלה מ-30 מיליון שקלים. שיפוץ בריכת גורדון בוצע על ידי חברת "אתרים" העירונית, וכלל בניית משטחי עץ סביב לבריכות, הוספת סככת צל מעל בריכת הפעוטות, הוספת שטחים ציבוריים המקשרים את הבריכה עם טיילת תל אביב, ואף בניית שביל אופניים. שיפוץ מתחם בריכת גורדון הסתיים ביולי 2009, וכיום היא מתפקדת כבריכה עירונית לכל דבר.